הריבית עלתה - כדאי לשים את הכסף בפיקדון בבנק?

האם יש שחקן חדש (ישן) בשכונה?

השבוע (20.2.23) הודיע בנק ישראל על העלאה נוספת (וגדולה יחסית - חצי אחוז!) בריבית (וזאת בפעם השמינית ברציפות מתחילת 2022). וכך שיעור הריבית הבסיסית יעלה ל-4.25% ושיעור ריבית הפריים יעלה בהתאם ל-5.75% (השיעור הגבוה ביותר מאז 2008). למה בנק ישראל עושה את זה? הציבור הישראלי קורע תחת עול המשכנתאות וההלוואות. תכף נגיע לזה...

אגב, אם אתם עדיין לא הצטרפתם לקבוצת הוואטסאפ של "מחשבות על כסף", עכשיו זה הזמן :)

אבל לפני כן, בעקבות עליית הריבית פתאום חזר למשחק אפיק השקעה שעד כה היה לא רלוונטי בעליל ולפתע קוסם לרבים – פיקדון בבנק (בריבית גבוהה בהרבה ממה שהיה זמין בארץ עד לפני מספר חודשים).

אך האם זה צעד חכם?

עכשיו כשנדמה שבועת הנדל"ן רגע לפני התפוצצות, כששווקי ההון בסחרור, מניות צונחות ומסכים אדומים – אולי בעצם השקעה סולידית בפיקדון בבנק היא אפיק השקעה בטוח ומניב?

אז יצאתי לבדוק... נכנסתי לאתר בנק ישראל וחיפשתי את הפיקדונות הכי אטרקטיביים – מצאתי שם הצעות לפיקדונות עם ריבית של 4% ואף קצת מעל... לא רע...

השוואת ריביות על פיקדונות באתר בנק ישראל

במאמר הקודם דיברנו על הקסם של הריבית דריבית ועל פניו נראה שפיקדון בבנק בריבית אטרקטיבית לאורך זמן יכולה להיות תשואה נחמדה עבור אפיק השקעה בלי כמעט סיכון, אבל האם כך באמת הדבר? מסתבר שלא כל הנוצץ זהב, וכדי להסביר לכם למה, אנחנו צריכים לדבר על שלושה מונחים חשובים:

- אינפלציה

- ריבית נומינלית

- ריבית ריאלית

באו נתחיל...

אינפלציה

אינפלציה היא מילה שאנחנו שומעים הרבה... את חלקנו היא מאוד מפחידה (בטח מי שמכיר את ה"היפר אינפלציה" של גרמניה בשנות ה-20, או ה"היפר אינפלציה" בישראל בשנות ה-80 שגרמה לדור שלם של ישראלים לאבד אמון בבורסה ובהשקעות בשוק ההון). אבל רבים מאיתנו לא באמת מבינים מהי. אז בואו נעשה סדר – אינפלציה היא קצב עליית המחירים, או במילים אחרות – שחיקת הכסף שלנו. אתם מכירים אותה בצורת יוקר המחייה שעולה ועולה. והדגש פה הוא על "ממשיך לעלות", שכן האינפלציה מודדת את קצב עליית המחירים ולא את יוקר המחייה במדינה מסוימת.

ניתן דוגמה להמחשה...

נניח שאני מרוויח 10,000 ₪ בחודש ולאחר קיזוז הוצאות ותשלומים שוטפים נותרו לי 3,000 ₪ לקניית מצרכים בסופר בכל חודש. נניח שבסכום זה אני יכול לקנות סל מוצרים שיספק את צרכי המשפחה שלי לחודש הקרוב. אם לפתע יש עליית מחירים (אינפלציה), השכר שלי לא עלה, אבל המחירים של המוצרים בסופר כן עלו וכך נוצר מצב שכח הקנייה שלי ירד. הכסף שלי פתאום שווה פחות! כלומר, באותו סכום (3,000 ₪) אני יכול לקנות פחות מוצרים (שכן מחירם עלה).

זה מה שאנחנו מרגישים היום במדינה שלנו – האינפלציה עולה, מחירי המוצרים והשירותים עולים, השכירות עולה, אך המשכורות שלנו לא עולות בהתאם וכך נוצרת שחיקה של הכסף שלנו (אגב, גם אם בסופו של דבר גם המשכורות יעלו, הם גם יתרמו בדרכם לעליית האינפלציה כי יש יחס בין השכר שלנו לעלות השירותים שאנו נותנים, ואם הוא עולה, סביר שגם הם יעלו בהתאם). אגב, יש גם מצב הפוך של ירידת מחירים שנקרא דיפלציה, אבל לא נכנס לזה עכשיו 😁

מה שחשוב לדעת זה שאינפלציה היא מצב טבעי לאורך ההיסטוריה האנושית (לא נכנס לסיבות לכך), וגם חשוב לדעת שלרוב המדינות יש יעדי אינפלציה – למשל, היעד של ישראל הוא לשמור על אינפלציה של 1-3% בשנה. זה המצב התקין כביכול. כלומר - מדינה רוצה להיות במצב של אינפלציה מתונה, שכן היא מצביעה על צמיחה. אם האינפלציה שלילית או שיש ירידה בקצב האינפלציה, המשמעות יכולה להיות (בין השאר) מיתון (עיין ערך השפעת וירוס הקורונה על השוק).

איך מודדים את האינפלציה?

את האינפלציה מודדים ע"י הרכבת "סל מוצרים" שאמור לשקף את הצריכה של משפחה ממוצעת (למשל, אוכל, ביגוד, שכירות וכן הלאה). את האינפלציה בישראל מודדת הלמ"ס ע"י חישוב של מספר מדדים כגון "מדד המחירים לצרכן", ועוד.

ומה קורה בישראל?

האינפלציה בישראל בשנה האחרונה (נכון למועד זה) היא 5.4% (וזה הרבה מעבר למה שציפו). המומחים חשבו שנצליח לבלום את קצב עליית המחירים ושהאינפלציה תתייצב, אך זה לא קרה. זה עוזר להסביר מדוע בנק ישראל בחר בהעלאה יחסית דראסטית של 0.5% ולא 0.25% כמו שעשה בעבר (וכמו שרבים חשבו שיקרה). למעשה בנק ישראל שולף את התותחים הכבדים - לא עוד עליות ריבית מתונות. אגב, אם בא לכם להתעודד - האינפלציה בארה"ב הגיעה ב-2022 לשיא של 4 עשורים (!) ועמדה על 9.1%... מטורף!! בחודשים שעברו מאז היא ירדה והתייצבה סביב 6% כך שיש תקווה לאופטימיות.

אביתר – מה אתה רוצה?!מה הקשר בין אינפלציה לפיקדון שלי בבנק?

הו... שמח ששאלתם. פה קבור הכלב...

אבל רגע... לא סיימנו עם יישור הקו! פה חשוב לעמוד רגע על ההבדל בין "ריבית נומינלית" ל"ריבית ריאלית".

- ריבית נומינלית: כשמה כן היא – ריבית "מספרית". מה שאתה רואה, זה מה שיש. 5% זה 5% ו-10% זה 10%. היא לא משתנה – היא קבועה ומוגדרת מראש. והכי חשוב – היא לא צמודה למדד ולא מושפעת מהאינפלציה.

- ריבית ריאלית: ריבית שהחוסך מקבל מעבר לאינפלציה (או במילים אחרות, שיעור ההצמדה למדד).

גם אם קצת הסתבכתם עם המונחים, תכף הכל יהיה ברור. וזה מוביל אותנו לנקודה הקריטית הבאה. כשאתם מפקידים כסף בפיקדון בבנק, עליכם להתחשב בשני נתונים חשובים – הריבית (התשואה המובטחת) והאם היא נומינלית או ריאלית, ולא פחות חשוב מזה – האינפלציה והאופן בו היא תשפיע על שחיקת הכסף שלי.

הנה דוגמה שתעשה סדר בבלגן...

נניח ששמתי בפיקדון בבנק 100,000 ₪ והבנק הבטיח לי ריבית של 10%. ונניח שהאינפלציה באותה שנה היא 5% (כלומר, הכל סביבכם נהייה יקר יותר ב-5% ולכן הכסף שלכם שווה פחות). במצב זה הייתם מצפים שיהיה לכם רווח של 10,000 ₪ (כי הרי הבטיחו לכם 10%). אז זהו... שלא. הכסף שלכם נשחק בשנה הזו ב-5% (בגלל האינפלציה השווי של הכסף שלכם ירד – עכשיו הוא יכול לקנות פחות. שקל של פעם זה לא שקל של היום). כלומר עכשיו רווח של 10% מינוס אינפלציה של 5% שווה בפועל רק 5%. הרווח שלכם במצב זה יהיה רק 5,000 ₪, ולא 10,000 ₪ (וזאת למרות שהריבית הייתה 10%). זוכרים?! זו ריבית נומינלית והיא לא מתחשבת בשחיקת הכסף שלכם. ליתר דיוק, על הנייר עדיין "הרווחתם" 10,000 ₪, אבל ה-10,000 ₪ שלכם "מתנהגים" עכשיו כמו 5,000 ₪ (כי ה-100,000 ₪ ששמתם בבנק נשחקו ואיבדו מערכם כ-5%, שזו הייתה האינפלציה בשנה שבו הוא ישב בפיקדון).

עכשיו נשאלת השאלה – מה קורה אם הבנק מציע לי ריבית של 5% והאינפלציה היא גם 5%? במצב כזה אני פשוט עומד במקום – לא באמת הרווחתי. הרווח מתקזז עם עליית המחירים והירידה בשווי הכסף שלי. ואם הריבית על הפיקדון בבנק היא 4% והאינפלציה היא 5.5% אז למעשה השווי של הכסף שלי ירד ב-1.5% (וזה המצב נכון להיום). וזה מבלי לדבר בכלל על מס רווחי הון (25% מכל מהרווחים שלכם).

אגב, אפשר להסתכל על זה גם הפוך ממקום של מיסוי נומינלי או מיסוי ריאלי – במקום כסף שהייתם מרוויחים, כסף שתשלמו פחות (או יותר) במיסים על רווחי הון. הרי אנחנו גם אמורים לשלם מס רווחי הון על כל הכסף הזה שהרווחנו מהריביות וגם בזה צריך להתחשב...

השקעה עם מיסוי נומינלי או ריאלי – מה עדיף ומתי?

זוכרים את קרן ההשתלמות וקופת הגמל להשקעה מהסשן הקודם?! בואו נחזור אליהם רגע. במכשירי השקעה כמו פיקדון בנקאי או קופת גמל להשקעה (במצבים מסוימים) חל מס נומינלי של 15%. בקרן השתלמות יש מס ריאלי של 25%.

בואו נבחן רגע את שני המקרים...

נניח שבשנה מסוימת האינפלציה הייתה 2% והרווח מההשקעה שלי הוא 5%.

- במצב של מס נומינלי אשלם 15% מס על הרווח המלא שלי (5% רווח), ללא שום קשר לאינפלציה (כלומר, גם אם הכסף שלי נשחק, עדיין אשלם בדיוק 15% מס מהרווחים שצברתי).

- במצב של מס ריאלי אשלם 25% מהרווחים שצברתי, אך בניכוי האינפלציה – כלומר, אשלם מס רק על 3% מהרווחים, למרות שהרווחתי תשואה של 5% (כי הייתה אינפלציה של 2%).

בואו נראה את זה במספרים...

נניח שהשקעתי 200,000 ₪ במצב בו האינפלציה הייתה 2% והרווח מההשקעה שלי היה 5%, שימו לב להבדלים במיסוי: אם היה עלי לשלם מס נומינלי של 15% הייתי משלם 1,500 אבל אם הייתי משלם מס ריאלי של 25% הייתי משלם פחות מס: רק 1,471 ₪ (וזאת למרות ששיעור המס גבוה יותר! מוזר... אך זה המצב). בדוגמה הנ"ל מס של 25% ריאלי קטן יותר ממס של 15% נומינלי.

אגב, אם האינפלציה הייתה גבוהה יותר, נניח 3% אז ההבדל כבר דרמטי!

המס הנומינלי (15%) שהייתי משלם גבוה כמעט פי 2 מהמס הריאלי (25%) שהייתי משלם על אותה השקעה בדיוק (כי לפני שאני משלם מס ריאלי, מחסירים ממנו את האינפלציה וכך אני משלם פחות).

אז איך יודעים מה לעשות ומתי?

- בגדול, בסביבה של אינפלציה נמוכה (כמו שהייתה בישראל בין 2008 ל-2022) וכשהתשואה על ההשקעה צפויה להיות גבוהה, נעדיף לשלם מס באופציה של ריבית נומינלית.

- אבל במצבים כמו היום, כשיוקר המחייה מורגש בכל מקום וכאשר האינפלציה גבוהה מ2-3%, אולי עדיף ללכת על ריבית ריאלית (לאחר בדיקת כל האפשרויות וביצוע כל החישובים הנדרשים כמובן).

אז שורה תחתונה – לשים כסף בפיקדון בבנק או לא?!

קודם כל חשוב לומר שזו רק דעתי האישית ואין לראות בה כהמלצה – כל אחד צריך לעשות את החישובים שלו ולקבל את ההחלטות שלו בהתאם לנתונים והמצב האישי של כל אחד ואחת.

אבל לאור הכתוב לעיל – הנה כמה תובנות:

- כשאנחנו משקיעים בפיקדון בבנק, אנחנו יכולים ליהנות אך ורק מהריבית, אך לרוב זו תהיה ריבית נומינלית שלא מתחשבת באינפלציה. כמו כן, צריך לשים לב גם למיסוי (נומינלי או ריאלי). בשורה התחתונה, במצב כמו היום בו הכסף שלנו נשחק (אינפלציה שהולכת וגדלה) הסיכוי לרווח גדול בפיקדונות בבנק הוא נמוך מאוד. במקרה הטוב ביותר, נעמוד במקום (לא נרוויח ולא נפסיד).

- מצד שני, יש מצבים בהם כן נעדיף לשים כסף בפיקדון בבנק כגון המצבים הבאים: מצב בו אני רוצה "להחנות" כסף לזמן קצר-בינוני. רצון לייצר איזושהי "קרן חירום" משפחתית וזמינה – כסף נזיל שאנחנו שמים בצד ליום סגריר (לטווח זמן קרוב). מצב בו אנו זקוקים לכסף בהתנהלות השוטפת והיומיומית שלנו – כסף נזיל (זוכרים – אנחנו משקיעים רק כסף שאנחנו לא צריכים). או מצבים בהם אנחנו יודעים שאנחנו נזדקק לכסף בטווח הקצר-בינוני (למשל אם יש חתונה באופק, אם יודעים שנבנה בית בשנים הקרובות, אם רוצים לקנות רכב וכן הלאה).

- אפשרות טובה נוספת שמתאימה באקלים הפיננסי של העת האחרונה היא "קרן כספית" - מוצר חסכון שהגיח אל חיינו ב-2008 והפך בחודשים האחרונים לרלוונטי. בפועל מדובר בקרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר והיא בעלת רמת סיכון נמוכה ביותר בהשוואה לקרנות נאמנות אחרות. קרן כספית יכולה להשקיע בפיקדונות בנקאיים (היא מקבלת מהבנקים תשואות טובות בהרבה מהאדם המצוי שכן מדובר בקרן נאמנות... קצת כמו רכישה קבוצתית), באג"חים ממשלתיים, במק"מים (תעודות מלווה קצר מועד), בניירות ערך מסחריים בדירוג A1, ועוד. באופן כללי מדובר בהשקעה סולידית למשך זמן קצר מאוד. דמי הניהול בה נמוכים ביותר והיא נזילה מאוד. יש גם הטבות מיסוי משתלמות (המס ריאלי - משלמים רק על הרווח בהפחתת האינפלציה).

- אפיקי השקעה אחרים (לטווח ארוך) כמו השקעה בשוק ההון (מניות / אג"חים) או השקעה בנדל"ן פחות מושפעים מהאינפלציה ולכן שם יש יותר פוטנציאל רווח לטווח הרחוק. בשוק ההון למשל יש בממוצע תשואה של 8-10% בכל עשור (ולא משנה באיזה עשור תבחרו לבדוק – זו לרוב התוצאה). כמובן שזה לא המצב עכשיו (היום אפשר לחלום על תשואה של 10% ברוב המדדים המובילים), אבל לאורך זמן השוק מתקן את עצמו וזה הופך משתלם. אז אם אתם לא זקוקים לכסף הזה בשנים הקרובות, זו יכולה להיות אופציה טובה.

- כמו כן, באפיקי השקעה אלו התשואה לרוב תהיה גבוהה יותר, כי ניתן ליהנות מיתרונות שאין בפיקדון בבנק כגון עליית ערך הנכס והכנסה שוטפת של שכירות (במקרה של נדל"ן) או עליית שווי ניירות הערך (מניות / אג"חים), יתרונות של חלוקת דיבידנדים (חלוקת רווחים), אפשרות למקסום רווחים ע"י השקעה חוזרת וניצול החוזקה של ריבית דריבית, אפשרות להוספת כספים להון האישי תוך כדי תנועה, ועוד...

מה אני עושה ברמה האישית?

אני משתדל להתנהל בצורה הבאה:

1. להשקיע רק כספים שאני יכול להסתדר בלעדיהם ובמקביל להרגיל את עצמי להשקיע בשוטף – כל חודש בחודשו. כמו שמשלמים מים וחשמל, מפרישים X כסף לחסכון/השקעה. זה יכול להיות 100 ₪ בחודש וזה יכול להיות 1,000 ₪ בחודש - כל אחד בהתאם ליכולות שלו.

2. חשוב לצפות את העתיד שלכם ל-5, 10 וה-20 שנים הקרובות ובהתאם לקבל החלטות – האם משקיעים כסף לטווח קצר או ארוך? האם צריך אותו נזיל בשנים הקרובות או לא?

3. אני מפריש בהוראת קבע כל חודש סכום מסוים להשקעה בשוק ההון ובמקביל גם הפנסיה שלי במסלול מנייתי. בנוסף אני מפריש בהוראת קבע נוספת סכום קטן יותר לפיקדון בבנק עם נזילות גבוהה (מחנה כסף ללא ציפייה לרווח). את הכסף הזה אני מייעד לטיולים בחו"ל ו/או מקרי חירום או הוצאות לא צפויות (זו קרן החירום שלי והיא מתמלאת כל שנה מחדש). שימו לב שכספים אלו יורדים אוטומאטית (הוראת קבע) – אני לא חושב עליהם ביומיום ולא מפריש רק אם יש/אין כסף. התרגלתי אליהם והם הפכו לעוד אחת מאינספור הוצאות שוטפות שיש לי ברמה החודשית. גישה זו נקראת "למסות את עצמך" - TAX YOURSELF

4. נוסף על כך אני מקפיד תמיד להיות מאוזן ולא במינוס (תבדקו כמה אתם משלמים על הריבית במינוס... רמז: מלאאאאא!! הרבה יותר מכל תשואה על כל השקעה, כך שזה ממש מטומטם להשקיע כספים כשאתה מדמם כסף על הריבית במינוס). הדרך שלי לעשות זאת עובדת כך:

א) לפני שהתחלתי להשקיע נתתי לעצמי אתגר – להיות לפחות שנה שלמה בפלוס ולהרגיל את עצמי להתנהל באופן בו אין מצב שאני משלם ריבית על המינוס.

ב) אני מתעדכן על המצב הפיננסי שלי (התזרים) ברמה כמעט יומיומית. יש לי אסמס שהבנק שולח לי כל בוקר עם פירוט המצב שלי בעו"ש ופירוט כספים שנכנסו (משכורות / תשלומים מלקוחות וכן הלאה). כמו כן, אני משתמש ב"רייזאפ", עליו דיברנו כבר בעבר, כדי לצפות את ההוצאות שעדיין לא ירדו וכדי להיות עם היד על הדופק על הצפי לאופן בו אסיים את החודש. אגב, דרך "רייזאפ" אפשר להשקיע גם בקרנות כספיות וגם בקופות גמל להשקעה. הוא יודע לומר לך כמה כסף פנוי יש לך וממליץ לך להפריש עודפים (כשיש) לאפיקי חיסכון כאלה ואחרים.

ג) אני תמיד שומר סכום של כמה אלפי שקלים בעו"ש לאחר שכל החיובים ירדו – אני לא רוצה להיות על 0 בעו"ש ומעדיף להיות בפלוס "נדיב" אך לא "נדיב מדי" בתום ההורדות. כלומר, אם אני יודע שיש לי 30,000 ₪ הוצאות בחודש, תמיד אוודא שיש לי לפחות 35,000 או 40,000 ₪ בעו"ש לפני שאותם חיובים יורדים, ואז אחריהם אני אהיה בפלוס 5 או 10. כך גם אם תהיה הוצאה בלתי צפויה, יש לי עוד איזה "קופת חיסכון" קטנה לשלוף ממנה סכומים קטנים-בינוניים.

---

נ.ב. תזכורת (אם זה לא היה ברור). אני לא איש מקצוע, אלא פשוט אדם שמתעניין בתחום הזה ונהנה לאגור ידע שמתורגם (אצלי) לכסף. האמור בטקסט זה אינו מהווה המלצה, חוות דעת, ייעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל המסתמך על תוכן זה מבלי להיוועץ בבעל הרישיון המתאים עושה זאת על אחריותו בלבד.